מילים

יש את השאלה הזאת שכל מילה בה כמעט ומשתיקה אותי לנצח: על מה חשבת שעשית את הקולקציה ומה היו ההשראות שלך. שלא אאלם דום, מצאתי תשובה קבועה ומתחמקת - והיא: הדד ליין.

ביום שלישי השבוע, כשידעתי שביום רביעי בבוקר אני צריכה לכתוב על משהו, הצעתי שאולי אחת ולתמיד הנושא שעליו אכתוב יהיה השראה ומיד התחרטתי. ככה קרה ששוב הדד ליין הכתיב את הכל (יכול להיות שלא שמתי לב עד לרגע זה שהמילים קו ומוות מרכיבות את המושג הזה ??)

אז הלכתי לים, וניסיתי לחשוב על כלום..

וגם ניסיתי שאין סוף המילים, והמראות והמחשבות והצלילים יתנסחו לכדי מחשבה אחת בהירה. ניסיתי במקום להיות בפוקוס כמו שמממליצים לי תמיד ,להשאיר את העיקר בהיר ולטשטש את השוליים. אולי זה גם קצת כמו לכבות פנס ועוד פנס, עד שמה שנשאר מואר זה מה שהכי רוצים לראות..

חשבתי שבעצם כל אחד יש לו את הדרך שלו, והדרך שלי היא לא תמיד נושא, מקום, או מישהו, אלא רגע, נקודה בזמן שכל אותה סערת מחשבות על נושאים אנשים מקומות חלומות ותקוות, מתנסחים לכדי מחשבה אחת בהירה ופשוטה שהיתה מונחת די קרוב אלי, והצליחה לחלץ עצמה ולעמוד מולי איתנה וחד משמעית.



מזל שיש דד ליין..
סופשבוע נעים
יעל