זה לא רק כובע

קצת לא נוח לקרא לכובע האהוב עליך ״טמבל״ אבל די בטוח שהוא זכה לשמו עוד בטרם נולד המושג "טמבל". ככל הנראה המילה "טמבל"מגיעה מהשפה הטורקית, ומשמעותה "עצלן". לפי סברה אחרת, השם "כובע טמבל" נטבע מכיוון שהיה בשימוש על ידי הטמפלרים, בהגייה ערבית המחליפה את ה-פּ' ב-בּ'.

גרסה אחרת קושרת את השם לשפה האנגלית dumbbell בגלל צורת הכובע, הדומה לפעמון. המילה פורקה ל- dumb-bell, כביכול "פעמון טיפש".

טמבל או לא, הכובע הפך לסמל ל'צבר' הישראלי.
בארץ החלו לייצר אותו באמצע שנות ה–30, כשרבים בקרב המתיישבים, חיילי הפלמ"ח והפועלים העבריים, שמחו לחבוש אותו הודות לכך שכיסה את הראש והצוואר, היה קל משקל, ובעיצוב שאיפשר לקפל אותו גם בכיס המכנסיים.

הכובעים הנוסטלגיים נתפרו על ידי 'אתא'.

ב2017 נפתחה תערוכה במוזאון המומה בניו יורק וה 'טמבל' הוצג בה בגאון כאייטם תרבותי על-זמני. 111 פריטים אופנתיים מיתולוגיים המייצגים תרבויות שונות מרחבי העולם כשמאחוריהם היסטוריה תרבותית שעיצבה את עולמנו.

התערוכה נקראה "אייטמיס״ : בגדים ואביזרים שהשפיעו על העולם במאות 20 ו־21 ומחזיקים מעמד עד היום" למזלנו, אוצרת וחוקרת האופנה יערה קידר, אחראית על זה שהטמבל שלנו נכלל בין 111 המוצגים הללו..

הכניסה למומה קרתה, כמו כל הדברים הטובים, ממש במקרה, יערה פגשה את אחת מאוצרות התערוכה, שבעצם בוחנת את השאלה - האם אופנה היא מודרנית. יערה פנתה אלינו ואחרי חיפוש ארוך הצלחנו לאתר כובע משנות ה-50 של המאה הקודמת, והוא נשלח לניו יורק.

במומה קראו לו ״באקט״ - דלי..
בשבילי זה היה תרוץ נהדר ליסוע לפתיחה. שזה כשלעצמו היה ארוע מרגש במיוחד..
״כשהגעתי למומה ראיתי שהכובע מוצג הפוך, צידו הפנימי והתוית עם הלוגו של אתא כלפי חוץ.. לא ידעתי אם זה בכוונה או לא אבל לא עלה עלה בדעתי להעיר את תשומת ליבו של מישהו לזה.. הפוך או לא, תוית של אתא במומה זאת סיבה לשמוח״
הטמבל של אתא שלנו, דומה מאוד לטמבל המקורי, ומבוסס על צורתו בנוסף פיתחנו גם כובע שקוראים לו פולה..
אם דוד בן גוריון היה הפריזנטור של אתא, אז גם לפולה אשתו ראוי שיהיה כובע על שמה..

סופשבוע נעים
שלכם
יעל


*חלקים מהטקסט היו לי להשראה מכתבתו של קרי רובינשטיין בווינט: ״טמבל, אבל הרבה לפניך״.

נובמבר 18, 2020 — Ata Wear