מכנסי התעמלות‎

אני אוהבת להגיד את המילים האלו - מכנסי / התעמלו

תעמלות ומכנסיים - שתי מילים שפחות ופחות משתמשים בהם כשרוצים משהו ללבוש כשעושים ספורט... פעם, היו עושים "התעמלות בוקר"... והיום עושים "אימון"...

לפני 5 שנים, תוך כדי שאני מחפשת בגדים של אתאאתא, (ככה קראנו לה שרצינו לדבר על אתא של פעם) ללמוד מהם, סיפר לי מישהו, שראה חנות אתא איפשהו בפתח תקווה ונדמה לו שיש בה המון דברים...


ספקנית נסעתי לשם

מיקי, הבעלים של החנות שהיתה בעבר סוכנות של בגדי אתא של אבא שלו, היה ספקן עוד יותר שביקשתי ממנו לראות מה עוד יש לו אבל השתכנע, התקשר אלי למחרת ואמר שמצא כמה דברים שאולי יעניינו אותי. מיותר לציין שתוך כמה דקות הייתי ברחוב מוהליבר בפתח תקווה עומדת נפעמת מול המון ארגזים של בגדי אתא חדשים באריזתם המקורית, מדי בית ספר ברובם... בארגז אחד היו מסודרים שורות שורות של מכנסי כותנה קצרים בכחול ושחור, גומי במותניים, פס כותנה לבן בצידם כיס אחורי מלבני, וריקמה של המשולש של אתא.

ב״טקס״ פתיחת הארגזים, זה היה הארגז שמכולם הביא איתו הכי הרבה תגובות נרגשות ואת צמד המילים ״אני חייבת/חייב אותם... לא נותר לי אלה, לבחון אותם מקרוב, לשמור על על מה שהיה בהם, בעיקר על הגעגוע שהם כנראה נושאים, וגם להוסיף להם עוד שני כיסים... כאלה שלא רואים... רק יודעים שהם שם...

היה לי גם חשוב למצא את הבד הכי קרוב לבד שממנו הם היו עשויים... כותנה, עבה, כמעט מחוספסת שהכינוי שלה באתאאתא היה עטרה, וככה קוראים לה גם היום... כמו את שאר הבגדים שלנו, אנחנו מכבסים ומרככים את המכנסיים לפני שאתם לובשים אותם...  יש אותם באדום, וכחול, ורויאל, ולבן, וורוד ובטח יהיו עוד...

ויש לי תחושה שהם כאן להישאר.